אב"כ – אטומי, ביולוגי, כימי. קיצור הנותן שם כללי לכל סוגי הנשק הבלתי קונבנצינלי.
אט"ה – אירוע טוקסיקולוגי המוני . הינו אירוע בו בטווח זמנים קצר יחסית מספר רב של אנשים מורעל, בדר"כ ממוקד מסויים שממנו החומר מתפזר. מחולל ההרעלה יכול להיות ממגוון רב של חומרים כימיים. האירוע עצמו יכול להיות רועש (כמו פיצוץ) או שקט (כמו דליפת גז), תאונה או אירוע מכוון, אזרחי או צבאי. סביב המוקד יוגדר מרחב בידוד ראשוני (מב"ר), בו קיימת סכנה ישירה לבריאות ולחיים.
אנו"ח – איסוף נתונים וחללים.
אס"ל – אתר סיוע לאוכלוסייה. אתר בו הרשות המקומית תגיש סיוע לאוכלוסייה לאחר אירוע של רעידת אדמה בישראל.
אפר"ן – אירוע פתע רב נפגעים.
אר"ן – אירוע רב נפגעים. מצב בו האמצעים והיכולות הטיפוליות אינם מספיקים לטיפול אופטימלי בנפגעים.
בט"פ – המשרד לביטחון פנים.
בק"ן – בלתי קונבנציונלי.
גו"ז – גילוי וזיהוי. סדרת פעולות המבוצעות בכדי לגלות ולזהות את החומר המסוכן באירוע:
(1) קליני – באמצעות אוסף סימנים/תסמינים קליניים (טוקסידרום) אופייניים לחומר או לקבוצת חומרים.
(2) מכשירני – באמצעות מכשירים המסוגלים לזהות חומרים מסוכנים. אך, אין מכשיר אחד שמזהה את כל סוגי החומרים. כמו כן המכשירים לא מספיק רגישים ולא מספיק ספציפיים.
הגנ"ס – הגנת הסביבה. הכוונה למשרד להגנת הסביבה.
הע"ס – הערכת סיכונים.
חומ"ס – חומרים מסוכנים. חומרים המהווים סכנה לחיי אדם ובריאותו כתוצאה משאיפת אדים, בליעה, מגע בעור או בעיניים, פיצוץ או קרינת חום.
חלב"ג – חומרי לחימה ביולוגיים.
חל"ך – חומרי לחימה כימיים. קבוצה של חומרים כימיים שפותחו לצורכי שימוש צבאיים/לחימתיים. סוגי החל"ך:
- עצבים – חומרים שעיקר פגיעתם היא במערכת העצבים. מסוג זה ישנו אחוז התמותה הגבוה ביותר בזמן מיידי
- כווייה – פגיעה בעור בשבאים במגע איתם
- דם – חומרים שפוגעים ביכולת הנשיאה של החמצן בדם
- מגרים – בעיקר גזים המגרים את מערכת הנשימה
- מנטרלים – כל החומרים שגורמים לאנשים להיות מטושטשים
טב"ק – טרור בלתי קונבנציונלי. ביצוע פיגועי טרור עם שימוש בחומרים בלתי קונבנציונאליים במטרה לפגוע באלפי בני אדם ואף יותר, ובעיקר לגרום לנזקים סביבתיים ארוכי–טווח ולפגיעה ציבורית מורלית ופסיכולוגית רחבה.
יקל"ר – יחידת קישור לרשויות מקומיות. יחידה צבאית המקשרתבין צורכי הרשות המקומית לצורכי פיקוד העורף והפיקוד המרחבי ולהיפך. תפקידה לסייע לרשות המקומית בשלב ההיערכות למצבי חירום שונים, ולסייע לה בביצוע משימותיה בחירום.
לוט"ר – לוחמה בטרור.
מאו"ת – מערכות אזרחיות ותשתיות. חטיבה במשרד להגנת העורף האחראית למל"ח (ע"ע).
מאלש"ח – מדריך אוכלוסייה לשעת חירום של פיקוד העורף.
מב"ט – מרכז בדיקה וטיפול. מרכזים שייפתחו בשיתוף קופות החולים במידה ויוכרז על אט"ה (ע"ע), אשר תפקידו להיות מרכז טיפול בקהילה שיטפל בנפגעים הקלים ובנפגעי החרדה.
מב"ר – מרחב בידוד ראשוני. איזור התוחם את המוקד של אירוע אט"ה (ע"ע) בגזרה של 360 מעלות בו קיימת סכנה ישירה לבריאות ולחיים. טווחי המב"ר יקבעו אוטומטית כאשר מתקיימת אבחנה בין פיזור בשטח פתוח (200 מ') לסגור (100 מ') – הטווח גמיש לשיקול דעת המפקדים בשטח.
מד"א – מגן דוד אדום.
מ"י – משטרת ישראל.
מל"ח – משק לשעת חירום.
מלר"ד – מחלקה לרפואה דחופה (חדר מיון) בבתי חולים. מאפשרת לקלוט חולים ונפגעים ישירות מהאירוע, ולהעניק להם טיפול רפואי ראשוני ומתמשך.
ממ"ד – מרחב מוגן דירתי המהווה אחד מחדרי הדירה. ממ"ד בנוי ממעטפת בטון ובו מותקנים פרטי מסגרות מגן האטומים לגזים, ונבנים עפ"י קובץ תקנות 5425.
ממ"מ – מרחב מוגן מוסדי למבנים שאינם למגורים. ממ"מ בנוי ממעטפת בטון ובו מותקנים פרטי מסגרות מגן האטומים לגזים, ונבנים עפ"י קובץ תקנות 5606.
ממ"ק – מרחב מוגן קומתי למבני מגורים. ממ"ק משרת עד 4 דירות באותה הקומה ובנוי בשטח משותף של הקומה. ממ"ק בנוי ממעטפת בטון ובו פרטי מסגרות מגן האטומים לגזים.
מנמ"ל – מרכז ניהול משטרתי לאומי. מופעל בחירום ואחרי על איסוף המידע מכלל יחידות המשטרה לצורך פו"ש (ע"ע) ויצירת תמונת מצב.
מער"ן – מחסן עזרה ראשונה נייח של מד"א
מת"ן – מרכז תמיכה נפשית.
סע"ר – סיוע עצמי ראשוני. הכוונה לצוותים של מתנדבים שהוכשרו ע"י פיקוד העורף לביצוע משימות של חילוץ קל במטרה לסייע לרשות המקומית בעיתות חירום.
ע"ר – עזרה ראשונה.
פו"ש – פיקוד ושליטה.
פח"ע – פעילות חבלנית עוינת.
פס"ח – פינוי, סעד, חללים. אגף במשרד הפנים שתפקידו לטפל בפינוי אוכלוסיה. סעד- תמיכה באותם מפונים. חללים – זיהוי וקבורה.
פקע"ר – פיקוד העורף.
צת"כ – צוות תגובה כימי. אחראי על הערכות סיכוני בריאות ארוכי טווח על האוכלוסיה. מקבץ של רופאים טוקסיקולוגים, מנוהלים ע"י ענף רפואת אב"כ של צה"ל והאגף לשעת חירום במשרד הבריאות.
קה"א – קצין התנהגות אוכלוסיה בפיקוד העורף.
קמ"צ – ידוע גם כעקרונות סלמון. תומס סלמון, פסיכיאטר צבאי, שקבע ב-1917 את עקרונות PIE:
(1) Proximity – קרבה. יש לתת את הטיפול קרוב לזירת האירוע (או בשדה הקרב).
(2) Immediately – מיידיות. מתן טיפול מהר ככל הניתן.
(3) Expectancy – ציפייה. הצוות המטפל משדר מסר של ציפייה חיובית להחלמה וחזרה מהירה לתפקוד רגיל. מסר אופטימי: תגובה נורמלית למצב לא נורמלי.
רא"מ – הרשות לאבטחת מידע של השב"כ.
רח"ל – רשות חירום לאומית.
רע"מ – רענון ערכות מגן.
רק"ק – רקטות קרקע-קרקע.
שע"ח – שעת חירום.
תמ"ק – תשתית מידע קריטית.
תער"ן – תחנת עזרה ראשונה ניידת של מד"א. רכב המצויד בציוד עזרה ראשונה רב, הנפרש בזירת אר"ן.
תר"ח – תחנת ריכוז חללים
ABC – Atomic, Biological and Chemical, הקיצור המקביל לאב"כ בעברית, אך הוא כבר לא בשימוש. כיום, משתמשים ב-CBRN (ע"ע)
ALARA – As Low As Reasonably Achievable, תפיסה האומרת להיחשף כמה שפחות לקרינה רדיואקטיבית, ונכונה הן לצוות המטפל והן לנפגעים. התפיסה מורכבת משלוש הנחיות:
(1) זמן חשיפה קצר ככל האפשר
(2) מרחק מקסימלי מהמקור
(3) מיגון מתאים (Shielding)
CBRN – Chemical, Biological, Radiological and Nuclear, ראשי תיבות המתייחסות לאירועים בהם נעשה שימוש באחד מהחומרים המסוכנים המוזכרים.
EMS – Emergency Medical Services, שירותי רפואה דחופה הניתנים מחוץ לבית החולים, ובדרך כלל לפני הגעה אליו. מטרת שירותי ה-EMS היא הענקת טיפולים רפואיים דחופים והעברת הפצוע למקום בו יקבל טיפול רפואי מוחלט (בי"ח).
EMT – Emergency Medical Technician, הכינוי לצוותי רפואת החירום (EMS) בדרך לבי"ח.
GIS – Geographic Information Systems, מערכות מידע גיאוגרפיות. איחוד וחיבור של מידע קרטוגרפי (מבוסס מפה) ומידע ממקורות שונים ע"ב טכנולוגיות בסיסי נתונים. בעזרת מערכות GIS ניתן לבנות ולקבל תמונות מצב על מרחבים גיאוגרפיים במטרה לתמוך בתהליכי קבלת החלטות.
GPS – Global Positioning System, מערכת איכון גלובלית. טכנולוגיה המבוססת על לוויינים, המספקת נתונים מדויקים ואמינים על מיקום מכל מקום בכדור הארץ החשוף, ללא הפרעות, ל-4 לווייני GPS ומעלה.
MCE – Mass Casualty Event. ע"ע אר"ן.
NBC – Nuclear, Biological and Chemical, הקיצור המקביל לאב"כ בעברית, אך הוא כבר לא בשימוש. כיום, משתמשים ב-CBRN (ע"ע)
NIMS – National Incident Management System. מערכת וגישה שיטתית להנחיה של משרדי הממשלה הסוכנויות השונות וכן ארגונים לא-ממשלתיים ופרטיים בארה"ב לעבודה שקופה וחלקה ע"מ למנוע, להגן, להגיב, להשתקם ולהפחית את ההשפעות של אירועים, ללא תלות בהיקפם, מיקומם, מורכבותם או סיבתם, במטרה להקטין את האבידות בנפש וברכוש ופגיעה בסביבה.
OSOCC– On-Site Operations and Coordination Center, שם הניתן לחדר הפיקוד באירועי אסון בהם ארגוני האו"ם מעורבים.
PIE – ע"ע קמ"צ.
PTSD – Post-Traumatic Stress Disorder. תגובת דחק פוסט-טראומטית. אחת מהתסמונות הקליניות המיוחסת להתנסות טראומטית, ומתחילה כחודש לאחריה. מאופיינת ע"י התנסויות חודרניות וחוזרות בטראומה, הימנעות, ותסמיני עוררות יתר.
RDD – Radiation Dispersal Device, קיצור המתאר פצצה "מלוכלכת" בטרור רדיולוגי. אין סיכון קרינתי משמעותי, אך עלול להיגרם זיהום חיצוני/פנימי.
RED – Radiation Exposure Device, הצבה של מקור הפולט (קורן) קרינה רדיואקטיבית במטרה לחשוף אליה אנשים/סביבה. מדובר על חשיפה בלבד.
SAR – Search and Rescue. חילוץ והצלה.
