גלי צונאמי (מיפנית 'צוּ'-גל, 'נאמי'- נמל) הם סדרת גלים הנוצרים בים בדרך כלל כתוצאה מרעידת אדמה עם תזוזה אנכית של הקרקעית בלב ים. כמו כן צונאמי יכול להתרחש עקב רעידת אדמה חזקה ביבשה, גלישת קרקע תת ימית גדולה או התפרצות געשית (מעל או מתחת למים). כמו כן, התמוטטויות של מצוקים, צלעות הרים וקרחונים לתוך הים. גלי הצונאמי מביאים עמם כמויות עצומות של מים, כאשר גל אחד יכול במשך דקות ארוכות להציף את החוף והיבשה במים רבים.
הצונאמי מגיע כסדרה של גלים ולא בהכרח שהגל הראשון הוא הגל הגבוה ביותר.
מהירות הגל תלויה בעומק של הים בו הוא נוצר, ויכולה להגיע לכ-900 קמ"ש. כשהגל נע בלב ים גובהו יכול להגיע לכמטר וחצי, אך ככל שהגל מתקרב לחוף אורך הגל מתקצר וגובהו גדל ויכול להגיע לעשרות מטרים. ככל שאורך הגל או גובהו גדולים יותר ביכולתו להציף שטחי יבשה גדולים יותר. גלי הצונאמי הם גלים ארוכים מאוד ומהירות הגל היא גבוהה ומושפעת מאוד משינויים בקרקעית הים ובמיוחד כשישנו שינוי בעומקים.
באוקיינוס השקט וההודי פרוסה רשת חיישנים המשמשת להוצאת התרעה ואזהרה למדינות השוכנות לחופיהם.
בים התיכון נוצרו מספר גלי צונאמי, וחלקם אף הגיעו ופגעו בחופי ישראל כאשר האחרון היה ב-1956 כתוצאה מרעידת אדמה לחופי יוון, ולמרבה המזל גובה הגל שהגיע היה כחצי מטר בלבד.